בשיעור זה נלמד באופן כללי על הנושא. בשיעורים הבאים נעמיק יותר בתחומים השונים בנושא רחב זה.
התא המשפחתי נתון תחת מתקפה עזה בתקופה שלנו – תקופת אחרית הימים (ראה האיגרת אל העברים א' 1-2).
"1 וְזֹאת דַּע לְךָ: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ זְמַנִּים קָשִׁים, 2 כִּי יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי עַצְמָם, אוֹהֲבֵי כֶּסֶף, גַּאַוְתָנִים, שַׁחְצָנִים, מְגַדְּפִים, מַמְרִים אֶת פִּי הוֹרֵיהֶם, כְּפוּיֵי טוֹבָה, חַסְרֵי קְדֻּשָּׁה, 3 קְשׁוּחֵי לֵב, בִּלְתִּי מִתְרַצִּים, מַלְשִׁינִים, הוֹלְלִים, אַכְזָרִים, שׂוֹנְאֵי טוֹב, 4 בּוֹגְדִים, פּוֹחֲזִים, יְהִירִים, אוֹהֲבִים תַּעֲנוּגוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהֵם אוֹהֲבִים אֶת אֱלֹהִים" (האיגרת השנייה לטימותיאוס ג' 1-4).
היום, כאשר האינטרנט נגיש לכולם, ואיתו הברכה אך גם הקללה, בלחיצת כפתור מגיעים למקומות שבעבר היה קשה יותר להגיע אליהם. המתירנות המינית נהייתה נורמה ובכל אשר נפנה ניתן לראות אנשים מתנהגים כפי שמתואר בפסוקים אלה: "חסרי קדושה, הוללים, בוגדים, אוהבי תענוגות" וכן הלאה. וכך היה גם חלקנו בעבר, ובחסד אלוהים נושענו, חזרנו בתשובה והוא פועל בחיינו כדי לטהר ולשנות.
"המשפחה המסורתית", כפי שהיא נקראת – אב ואם ומספר ילדים – כבר אינה דבר מובן מאליו. בימינו יש הרבה תאי משפחה שהרכבם שונה. יש הרבה משפחות חד הוריות, שרובן מורכבות מאם וילדים, ויש גם משפחות שבראשן זוג חד-מיני.
אחוז הגירושין בישראל בקרב היהודים עומד על כשלושים אחוזים. כלומר, אחד מתוך שלושה זוגות שמתחתנים יתגרש! בארה"ב המצב הרבה יותר גרוע, והאחוזים נעים בין ארבעים לחמישים.
האם זה מה שאלוהים רצה כאשר הוא יסד את התא המשפחתי? לא! "עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב' 24).
האם אלוהים רצה והתכוון שיהיו זוגות חד מיניים? משפחה שבה יש אמא ואמא, או אבא ואבא? לא! אך ארבע עשרה מדינות כבר אישרו נישואים חד מיניים.
אם כן, התא המשפחתי, המקום שנותן ביטחון, אהבה ויציבות, מתפרק! לכן חשוב שהעולם יראה שתאי המשפחה שלנו שונים. איזו עדות נפלאה זו לעולם שמסביב כאשר השכנים, החברים וקרובי המשפחה שלנו רואים את הילדים ואת אופן התנהגותם; את החינוך שהם מקבלים מאיתנו; את הכבוד שהם נותנים למבוגרים, ובמיוחד להורים; את הנכונות של הילדים לתרום לחברה, להתגייס לצבא לשרות משמעותי ולא להשתמט, ולהצטיין במה שהם עושים.
איזו עדות חיובית היא זו כאשר אנשים רואים את האהבה והכבוד בין שני בני הזוג, את הדרך שבה הם מתייחסים לילדים, איך ההורים מלמדים את הילדים את יסודות האמונה וכיצד הילדים, כשהם גדלים, מחליטים גם הם ללכת בדרכי האמונה. (אנו ההורים יכולים ללמד ולחנך, אך בסופו של דבר ההחלטה היא של הילד). ואיזו ברכה זה לראות משפחה שלמה ההולכת בדרכי אלוהים.
אנו חיים בתוך עולם של חוסר יציבות ומהומה, לכן חשוב כל כך שדווקא אנחנו, תלמידי המשיח, ניצור תאי משפחה יציבים, אוהבים ובטוחים בתוך הים הסוער שמסביב.
"12 וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת-הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ׃ 13 וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא-יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא-בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים׃ 14 וְעַתָּה יְראוּ אֶת-יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה׃ 15 וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת-מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת-יְהוָה" (יהושע כ"ד 12-15).
יהושע אסף בסוף ימיו את בני ישראל וסיפר להם איך הם יצאו ממצרים, כבשו את הארץ וקיבלו הכול מן המוכן – ערים וכרמים ושדות שלא היו צריכים להתאמץ כדי לפתח אותם. ולאחר שהוא סוקר את תולדותיהם יהושע אומר להם: "עתה יראו את אלוהים". עקב כל הנפלאות שאלוהים עשה – יראו אותו, עִבדו אותו באמת ובתמים, בשלמות ולא רק באופן חלקי. אבל, הוא מוסיף, גם אם אתם תחליטו ותבחרו שלא לירוא את אלוהים – דעו שאני, מצדי, כבר בחרתי. אני וביתי – כל מי שנמצא תחת אחריותי – נעבוד את אלוהים! ("ביתי" כולל את כל מי שגרים בבית ונמצאים תחת החסות והאחריות של אב המשפחה, כולל, למשל, בנים שהתחתנו וגרים בבית ההורים ולפיכך עליהם להישמע לחוקי הבית).
להורים, שמגדלים ומחנכים את הילדים, יש השפעה גדולה על חייהם. זהו תפקיד חשוב ביותר שניתן להם מאת אלוהים. ויש לזכור שאפילו אם התא הזה נאלץ להתפרק בגלל בעיה מסוימת, מי שמגדל את הילדים עדיין יכול להוביל אותם לכיוון הנכון.
חשבו על התוצאות שיכולות להיות כאשר זוג אחד של הורים נחוש ללכת בדרכי אלוהים ולגדל את ילדיהם ביראת אלוהים ולכבודו: בחסד אלוהים, גם הילדים והנכדים יתהלכו בדרכי האמונה וכך ממשפחה ממוצעת בת ארבע-חמש נפשות, אחרי שישים שנה תצמח משפחה מורחבת של מאמינים בגודל של קהילה ממוצעת בישראל.
לפני כמה שנים, בלוויה של איש מאמין, ראיתי לשמחתי שכל ילדיו הם משיחיים. ושמחתי במיוחד לשמוע את נכדו, צעיר כבן עשרים, אומר: "אני רוצה להיות כמו סבא שלי, לשרת את אלוהים".
האם זה מה שאנחנו רוצים לראות בחיינו ובחיי המשפחות שלנו? אם כן, מדובר כאן בהשקעה גדולה, אך תוצאותיה מבורכות.
– תהלים ע"ח 1-7
– תהלים קי"ב 1-2
– תהלים קמ"ה 4
איך אנחנו רוצים לראות את משפחתנו בעוד עשרים או שלושים שנה? מה חשוב לנו לראות בה? לאיזה כיוון אנו שואפים שחיינו יתקדמו בעוד עשרים או שלושים שנה? על מנת להתקדם אל המטרה שאנו קובעים למול עינינו – עלינו להתחיל לפעול כבר עכשיו!
אנחנו לא אחראים על מה שילדינו יבחרו, אבל אנחנו בהחלט מחויבים כלפי אלוהים לגדל אותם בדרך הנכונה, להשקיע בהם, לטפח ולתת הכוונה, וזה מה שייתן להם סיכוי טוב לבחור בדרך הנכונה.
במידה ולא נטפל בהם, הם יבחרו בדרך קלה יותר (או, שנראית לכאורה קלה יותר אך היא דרך העולם ומובילה לאבדון). במידה ולא נטפל בגינה שלנו, האם היא תצמיח פרחים כפי שרצינו, או קוצים? אם אנחנו רוצים לגדל פרחים עלינו לטפל בשטח, לנכש אותו, לרסס, להשקות ולהשקיע בו זמן וכוחות.
בספר קהלת (ז' 1) נאמר ש"טוב שם משמן טוב". שם טוב חשוב הרבה יותר מאשר רכוש או עושר. כמה חשוב שלנו, למאמינים, יהיה שם טוב בכל מקום שבו אנו נמצאים: בעבודה, בשכונה וכך הלאה.
כאשר משפחה משיחית מגדלת את ילדיה בדרכי אלוהים, ילדיה מחונכים וטובים. מביתם בוקעים קולות שמחה ולא קולות של ריב. המשפחה הזו לא רק אומרת שהיא מאמינה בישוע אלא גם חיה בפועל חיים שמבטאים את האמונה שלה. אמנם איש אינו מושלם ובכל משפחה, גם של משיחיים, יש קשיים וחיכוכים, אבל היא מתמודדת עם הקשיים בצורה שונה מדרכי העולם, עוזרת לאחרים, קורנת אור ומוסריות, והעולם שבחוץ רואה זאת ומקנא.
חלקכם התחלתם להאמין בישוע כאשר ילדיכם כבר היו בוגרים, או בני עשרה. אז מה עושים? איך מחנכים אותם ללכת בדרכי האדון?
לפעמים מאוחר מדי. הילדים כבר בוגרים ומבחינה מסוימת איננו יכולים עוד לחנך ולהדריך אותם בדרכי האדון. יחד עם זאת ביכולתנו להתפלל עבורם ולהסביר להם שאנחנו עדיין שם בשבילם, ואז, כאשר הם ייתקלו בבעיות ובדילמות ויצטרכו עזרה, הם יבואו אלינו לקבל עזרה והאדון יפעל.
ויש את הנכדים – לא פעם קשה יותר לשמור על קשרים טובים עם הבן או הבת (בגלל המגע הקרוב והלוחץ) מאשר עם הנכד. הנכדים מעריצים את הסבים והסבתות. במשפחות ממוצא רוסי, הרבה פעמים הסבא והסבתא גידלו את הילד והוא היה קרוב במיוחד אליהם, כך שבמקרים כאלה הנכדים יכולים לספוג מהסבים, אם הם משיחיים, את מה שההורים לא רצו לספוג מהם.
סדר החשיבות הנכון לחיי משפחה הוא: בראש ובראשונה הקשר האישי של כל אחד מבני הזוג עם אלוהים הוא בעל חשיבות עליונה; שנית, זוגיות בריאה; שלישית – הטיפול בשאר בני המשפחה.
קודם כל, הקדש את האדון ישוע בליבך (הראשונה לפטרוס ג' 15), טפח את מערכת היחסים שלך עם האדון. הקצה באופן קבוע פרק זמן לשהות בנוכחות אלוהים, בהגות ותפילה ולימוד הכתובים, והקפד לשמור על קדושתך. למעשה, זה נכון לכל אחד מאיתנו – נשוי או לא.
טפח/י את הקשר עם אשתך/בעלך. הקדישו זמן זה לזה. בעלים – אהבו את נשותיכם וכבדו אותן. נשים – היכנעו לבעליכן וכבדו אותם. השקיעו ביחד זמן ומאמץ בשמירה על מערכת יחסים טובה ביניכם.
חנכו את הילדים ביראת אלוהים. הקדישו לילד זמן – הזמן חולף מהר! זמן זה הדבר היחיד שעומד לרשות העניים והעשירים בדיוק באותה מידה.
