חזון הקהילה

“וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצוֹת… וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה. המשיח הוּא שְׁלוֹמֵנוּ; הוּא הָרַס בִּבְשָׂרוֹ אֶת מְחִצַּת הָאֵיבָה. שְׂאוּ אִישׁ אֶת מַעֲמֶסֶת רֵעֵהוּ וְכָךְ תְּקַיְּמוּ אֶת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ!” (יחז׳ ל״ו 24-26; אפס׳ ב׳ 14; גלט׳ ו׳ 2)

תפקיד הקהילה:

להיות שגרירי המשיח ואורו בעולם;
לבנות ולהכשיר את הנושעים.
(מתי כ״ח 19-20; קור״ב ה׳ 20; אפסים ד׳ 12-13)

שאיפתנו, בחסד אלוהים ובעזרתו:

  1. לאפשר ולקדם חיי אמונה בארץ ובגליל ולסייע לקליטת עלייה והשתרשות בארץ.
  2. לשתף פעולה עם קהילות וגופים מקדמי בשורה בארץ ובעולם.

אנו מבקשים לעשות זאת על ידי:

  • לימוד כתבי הקודש (התנ”ך והבריה”ח) בתור דבר אלוהים וקו מנחה לחיינו.
  • מעורבות בחברה תוך שמירה על חיי קדושה ועדות למשיח בתוך עמנו.
  • עזרה רב תחומית לבעלי צרכים מיוחדים.
  • חינוך לערכים ונתינה, שירות בצבא, שירות לאומי, הכרת הארץ, הכרת המסורת והחגים ולימוד משמעותם המקראית.
  • העמקת הזהות היהודית משיחית והישראלית בחיי העולים החדשים.
  • פיתוח יחסי אחווה ופיוס עם מאמינים ערבים, במיוחד באזור הגליל.
  • שיתוף פעולה עם קהילות וארגונים מקדמי הבשורה בעולם.
  • שיתוף פעולה עם קהילות וארגונים מקדמי הבשורה בעולם. ועוד…

והכול, כדי ששם אלוהים יתפאר.

רקע

קהילת הדרך נוסדה באפריל 1989 בכרמיאל, ישראל. כרמיאל שוכנת בקרב מטעי עצי זית עשירים, בעמק המשתרע בין הגליל העליון לגליל התחתון, בערך באמצע הדרך בין חוף הים התיכון והכנרת. כרמיאל מהווה מרכז תעשייתי, מסחרי ותרבותי לפריפריה הצפונית. מעל חצי מ- 55,000 תושבי כרמיאל הם עולים חדשים (בעיקר ממדינות חבר העמים). העיר מוקפת בכפרים ערביים גדולים ויישובים יהודיים קטנים.

“הדרך” מתחילה

הקהילה התחילה בתור קבוצה שמנתה כעשרה אנשים, שנפגשו בדירה השכורה של יוסי, ולקחו את “סעודת האדון” בפעם הראשונה בפסח 1989 . יוסי ורונית (שנישאו בשנת 1990) ערכו את המפגשים בביתם עד 1997, ואז הקבוצה הגדלה שכרה בית. ב- 2005, כשאנשים עמדו במטבח ובמעברים מפאת חוסר מקום, הקהילה עברה לשכירות לטווח ארוך בבניין באזור התעשייה של העיר. ב- 2006, מלחמת לבנון השנייה) שהכתה חזק בכרמיאל (הביאה, בחסד אלוהים, לגדילה נוספת של הקהילה. באוקטובר 2009 ייסדנו קהילה נוספת בעמק יזרעאל. לאחר כ- 11 שנים מבורכות בבניין הקודם, גדלנו מעבר ליכולת של המבנה להכיל אותנו, ובחודש מאי 2016 עזבנו את המבנה, בתקווה להיכנס למבנה המושכר החדש שלנו, אך מצאנו את עצמנו נודדים במשך שנה שלמה, עד שהמבנה החדש היה מוכן. מתנדבים רבים מהקהילה ומכל העולם עזרו לנו בשיפוץ המקום החדש. האולם הראשי שלנו יכול להכיל עד 250 אנשים. המבנה כולל משרדים, כיתות לילדים, תינוקייה ומטבח ומתחם ייעודי עבור צעירי העיר – “הבאר”.

“הדרך” ממשיכה

אנחנו ממשיכים לגדול, ובאסיפת שבת רגילה מתאספים יחד כ 180 אנשים (כולל כ- 50 ילדים). אנשים מרחבי כל הגליל מגיעים לאספות ולפעילויות שלנו. חברי הקהילה כוללים צברים ישראליים יחד עם עולים חדשי וותיקים מכל העולם) רבים מהם ממדינות חבר העמים). יחד אנו יוצרים קהילה משיחית, ישראלית, דוברת עברית, עם התקווה והתפילה שכפי שכרמיאל היא “כרם אלוהים,” כך יהיה בעירנו ובאזור, כשאנחנו מכריזים את שמו ומאירים את אורו. האספות העיקריות שלנו מתקיימות בימי שבת בבוקר, עם הלל, תפילה ולימוד בעברית, עם תרגום לאנגלית ולרוסית באמצעות אוזניות. בהלך האסיפה הילדים לוקחים חלק בשיעורי תנ”ך. בנוסף לאספות העיקריות, יש לנו אסיפות בית שבועיות ודו-שבועיות בעברית, אנגלית ורוסית; אסיפות נוער וצעירים; אספות גברים ונשים; פעילויות “בעד חיים”, אספות תפילה, וכו’.

החזון שלנו מבוסס על שלושה עמודי תווך עיקריים:

  1. קליטה של עולים חדשים. “וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִּן-הַגּוֹיִּם, וְקִּבַצְתִּי אֶתְכֶם מִּכָל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִּי אֶתְכֶם, אֶל- אַדְמַתְכֶם . וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִּם טְהוֹרִּים, וּטְהַרְתֶם: מִּכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִּכָל-גִּּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵן בְקִּרְבְכֶם; וַהֲסִּרֹּתִּי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִּבְשַרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָשר” (יחזקאל ל”ו 24-26) אנו עוזרים לעולים חדשים עם קליטתם בישראל, ועם נטיעת שורשים בארץ.
  2. עזרה לנזקקים. “שְאוּ אִּישׁ אֶת מַעֲמֶסֶת רֵעֵהוּ וְכָךְ תְקַיְמוּ אֶת תוֹרַת הַמָשִּׁיח” (אל הגלטים ו’ 2) אנו מציעים עזרה בדרכים שונות לאלו שיש להם צרכים מיוחדים.
  3. בנית קשרים עם אחינו הערבים. “הֵן הוּא שְׁלוֹמֵנוּ; הוּא עָשָה אֶת הַשְנַיִּם לְאֶחָד וְהָרַס בִּבְשָרוֹ אֶת מְחִּצַת הָאֵיבָה” (אל האפסים ב’ 14) אנו שוקדים על התחברות, אחדות ושיתופי פעולה עם אחינו הערבים, במיוחד אלו שבגליל.

“הבאר”

מתחם הצעירים שלנו משרת את כל צעירי העיר מכלל הקהילות המשיחיות בעיר. צעירי הקהילות נפגשים באופן קבוע במתחם למפגשי תפילה, הלל, לימוד משותף, התחברות ומשחקים. לעתים מזמינים הם את חבריהם הלא מאמינים ומאירים להם את אורו של המשיח. בנוסף, קבוצת הצעירים רקמה קשרים עמוקים עם קבוצת הצעירים דוברי הערבית מאזור נצרת וכפר כנא והם מתמידים להיפגש יחדיו.

“הדרך” קדימה

בשנת 2019 נחגוג את חגיגות ה 30 לקהילתנו ונקפיד לתת לאדוננו את הכבוד ההודיה לו הוא ראוי על כל שהגדיל לעשות עימנו. אנו תקווה להרחיב את הושטת היד לקהילה סביבנו ולהמשיך לשרת את האדון בנאמנות.

הנהגת קהילת “הדרך

יוסי עובדיה – הוא רועה הקהילה הבכיר והוא נשוי לרונית הממלאת תפקידים רבים ומגוונים בקהילה. יוסי ורונית עובדים בשירות הקהילה במשרה מלאה ולהם שלושה בנים: עמנואל, בן 27 ; ידידיה, בן 25 ; ועמינדב, בן 23 .

במאי 2013 מינינו את ד”ר לירון שני כרועה בקהילה והוא משרת בקהילה במשרה מלאה.
לירון נשוי לקארין, העסוקה בגידול ארבעת ילדיהם:
אנוש, בן 10 ; שת, בן 8; אביה, בת 6; ושילה, בן 3.

אנו מודים לכם על התעניינותכם בשירות האדון ופועלו בקהילתנו ומזמינים אתכם לשמור איתנו על קשר.
בברכת האדון
צוות קהילת הדרך

יוסי עובדיה

שמי יוסי (יוסף עובדיה). נולדתי בחיפה ב- 1960 למשפחה יהודייה דתית מסורתית. אבי עבד ברבנות, כמוהל, חזן, מורה לבר מצווה וכו’. אשתי, רונית, נולדה בירושלים ב- 1956 למשפחה יהודייה חילונית, וגדלה בקיבוץ.

שנינו הכרנו את האדון בתור המושיע האישי שלנו ב- 1983, כל אחד לחוד, ונישאנו ב- 1990. מאז האדון ברך אותנו בשלושה בנים. בננו הבכור, עמנואל (בן 27) הוא מורה לפיזיקה בבית ספר תיכון במעלות.
בננו השני, ידידיה (בן 25) לומד עכשיו במכללה למקרא ביורק שבאנגליה. בננו הצעיר, עמינדב (בן 23), סיים לאחרונה את השירות הצבאי שלו.

בשנת 1988 הרגשתי את הדרכתו של האדון לעבור לגור ולשרת אותו בכרמיאל. חצי שנה לאחר מכן ייסדתי את קהילת “הדרך”. רונית הצטרפה אליי ב- 1990, ומאז אנו משרתים אותו יחדיו.

בשנים הראשונות של שירותי בקהילה עבדתי בהתאם להכשרתי והשכלתי המקצועית כמפקח בנייה, וזאת בנוסף לתפקידי כרועה הקהילה. במהלך השנים שני התחומים האלו התפתחו והרגשתי שאין
ביכולתי לתפקד בצורה טובה ונכונה בשני תחומי האחריות האלו ועלי לבחור היכן להשקיע את מאמצי וכוחותיי. ולכן בשנת 2003 בחרתי להתפטר מעבודתי כמפקח בנייה על מנת לשרת כרועה הקהילה במשרה מלאה. אשתי ממשיכה לעזור לי ולעמוד לצדי, וכעת גם בניי משרתים במגוון תחומי שירות בקהילתנו ובארץ בזמנם הפנוי.

בדומה לעיר כרמיאל, קהילתנו מורכבת מישראלים שנולדו בארץ ומעולים חדשים וותיקים מכ 15 ארצות שונות ובמיוחד יוצאי חבר העמים. האספה העיקרית שלנו מתקיימת בימי שבת; לאסיפת שבת מגיעים כ 180 איש ומתוכם כ 50 ילדים.

במהלך השבוע יש לנו פעילויות נוספות כמו מפגשי קבוצות בית בשפות שונות, אספות לימוד לנשים, מפגשי תפילה, אספות נוער וצעירים, מפגשי בעד חיים ועוד.
חזון קהילתנו מבוסס על שלושה עמודי תווך עיקריים:

  1. קליטה של עולים חדשים. (יחזקאל ל”ז 24-26)
  2. עזרה לנזקקים. (אל הגלטים ו’ 2)
  3. שיתוף פעולה עם אחינו הערבים. (אל האפסים ב’ 14)

כיום אני משרת בתור רועה הקהילה הבכיר בקהילת הדרך, יחד עם לירון, הרועה השותף לי. בנוסף, אני גם מעורב בארגונים שונים הפועלים בתחום שיתוף הפעולה בין ערבים אוונגליים ויהודים משיחיים. כמו כן, אני אחד המורים ב”לך לך” קורס תלמידות למאמינים צעירים וחבר ב”ועד המארגן של הכנס הארצי” שמארגן כנסים לזקני הקהילות בארץ פעמיים בשנה.

שברכת האדון ישוע המשיח תהיה עליכם,
יוסי עובדיה


 

לירון שני

”ס֣וֹד יְהוָה לִירֵאָ֑יו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָָֽם׃“ (תהילים כה’ 14)

שמי לירון שני. נולדתי ב- 1977 בישראל, למשפחה יהודייה חילונית. הוריה של אמי היו ניצולי שואה הונגרים, שהגיעו לישראל בשנות ה- 60 המוקדמות, על מנת להגשים את חלומם לחיות במדינה יהודית. הורי אבי עזבו את גרמניה מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והגיעו לישראל בראשית שנות ה- 30, כחלוצים, על מנת להיות חלק מהגשמת החזון הציוני. למרות שדת מעולם לא הייתה עניין במשפחתי, הזהות היהודית המסורתית הייתה חשובה והנצרות נחשבה לאיום זר.

לאחר תום שירותי הצבאי, בזתי לארץ ועזבתי את ישראל לצורך לימודי רפואה באירופה. בשנת 2004, מעט לפני סיום לימודיי, הכרתי את ישוע בתור האדון והמושיע שלי. עם הגעתי לאמונה, התפתחה בליבי אהבה עזה לעמי וחשתי קריאה לשוב ארצה. עם חזרתי, הכרתי את מי שלימים תהיה לאשתי- קארין.

קארין נולדה ב – 1979 באוסטריה, למשפחה קתולית. אביה הגיע לאמונה זמן קצר לאחר שהיא נולדה, ועזב את הכנסייה הקתולית. האמונה החדשה שלו הביאה הרבה קשיים לחיי המשפחה, כיוון שאמה של קארין לא קיבלה את האמונה החדשה של בעלה. למרות זאת, קארין ראתה את אורו של ישוע בחיי אביה ונתנה את חייה לאדון. בשנת 2005, קארין החליטה לעזוב את העבודה הנוחה שלה כאחות סיעודית באוסטריה, ולהגיע להתנדב בישראל, בארגון ששואף להחזיר את הבשורה ליהודים. במהלך שירותה שם הכרנו!

התחתנו ב- 2006 והתברכנו בארבעה ילדים מקסימים: אנוש- בן 10, שת- בן 8, אביה- בת 6, ושילה- בן 3. אנחנו גרים ביישוב קטן בגליל, בשם רקפת.

הצטרפנו לקהילת הדרך ב- 2007, בזמן שהשלמתי את התמחותי כפסיכיאטר בבית חולים צפוני. ב- 2013 הוסמכתי כרועה בקהילה. ב- 2015 התפטרתי מעבודתי כפסיכיאטר בכיר בבית חולים אזורי, כיוון שהרגשתי שהאדון קורא לי לשירות במשרה מלאה, לאחר שניסיתי במהלך כל כך הרבה שנים לשלב עבודה ושירות.

אני משרת לצד רועה הקהילה הראשי שלנו- יוסי עובדיה- חבר ומורה אמתי. זו זכות גדולה עבורי לשרת את הקהילה וגם את גוף המשיח הארצי במגוון דרכים כגון: מורה ליעוץ מקראי במכללה למקרא, שם אני משמש גם כחבר וועד, לימוד בלך-לך ובסמינרים שונים וכו’.

הקהילה שלנו, ובמיוחד אשתי ואני, מבקשים להודות לכם מקרב לב על התעניינותכם ועל אהבתכם.

בברכת אלוהים,
לירון שני